שאלתי היא אישית... אני עתידה להינשא ויש לי מספר שאלות: רציתי לדעת האם יש הקלות בהלכות טהרה לבני זוג שאחד מהם נמצא בצבא וחוזר הביתה לעיתים רחוקות? האם מספיק לקנות מיטה אחת עם שני מזרונים? אשמח לקבל מקורות הלכתיים אם ניתן... תודה מראש!
ביסודן של הלכות רכילות ולשון הרע ניצבת ההכרה כי כל אדם נברא בצלם אלוהים בשווה, ושמו הטוב של אדם אינו נתון בידי הזולת לפגום בו ולהרוס. אדם המרכל על האחר עושה זאת פעמים רבות מתוך עמדת התנשאות מדומה, כשהוא מבקש להעמיד את מושא התייחסותו במקום ובמעמד נמוכים יותר.
בתורה אנו קוראים "וגר לא תונה ולא תלחצנו". לדעת ההלכה מדובר באיסור אונאת גר צדק. מהפשט עולה כי הכוונה היא גם לזר, שכן לא גרי צדק היינו במצרים כי אם זרים המתגוררים שם ועל כן נראה שיש חובת הימנעות מאונאת גר הנוגעת לכל זר המתגורר בתוכנו, אם כי היא אינה באותו תוקף של איסור אונאת גר צדק.
על הסוגיה העיקרית הניצבת כיום בפני תורת ישראל היא היחס ל"אחר". מאמר שנכתב בשנת 2007 ורלוונטי יותר מתמיד גם היום. לקראת פסח שני, המצויין כיום הסבלנות הדתית.
רבקה גינתון-ברנר מביאה את ליל הסדר כמופת של חווייה לימודית
דוד שפרבר טוען שיש כוח רב בפרקטיקה הניאו-אורתודוקסית, שאומרת ומקיימת את מה שהיא אינה מאמינה בו כלל וכלל. שפרבר מציע להמיר מחיקה וצנזור במודעות להקשר היסטורי ולמקום שממנו נובעים הדברים. כך, לדבריו, הופכים המקורות מבעיה לאתגר.
רינה, שרה, דבורה ויהודית הן ארבע נשים יחידאיות. משותף להן החיפוש ממושך ומתסכל אחר בן-זוג, ותחושה מצטברת של השפלות. המודעות לשעון הביולוגי המתקתק, הביאה אותן לרעיון ולצורך לעשות דבר. ארבעתן בדקו את ההיבטים ההלכתיים, כל אחת מהן נקטה בפתרון שונה.
בשלושה חגים שבהם נטלו הנשים חלק משמעותי בהתהוות הנס, פסקו חז"ל כי חיוב מצוות החג חל גם על הנשים. למרות היותן פטורות, בדרך-כלל, ממצוות שהזמן גרמן
השופטים נתנו צו על תנאי וקבעו כי על היועמ"ש לנמק בתוך 90 יום מהיכן שאבו ביה"ד הרבניים את הסמכות לפסול גיורים של בתי הדין המיוחדים לגיור.
ההלכה ידעה ויודעת כיצד למצוא פתרונות לבעיות שהזמן גרמן. אם זו מכירת החמץ בפסח, אם זה היתר המכירה בשמיטה, אם זה השימוש בשעון שבת - יש מאות דוגמאות. הכול עניין של נכונות ושל גישה. יש שיאמרו: זה עניין לרבנים, ומה לנו כי נכניס ראשינו בין הרים? אך האמת היא, שהאחריות אינה רק של הממסד.
לפי ההלכה היהודית, הנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן. כלל זה ישים בכל המצוות המעשיות, אולם כטבעם של כללים, גם לו יש יוצאים מן הכלל. לפרשת שמות
הדעה הרווחת בקהילה המשפטית ובבית המשפט העליון היא שמדינת ישראל היא מדינת חוק וכי חוקי הכנסת שואבים את תוקפם מהנורמה הבסיסית החילונית - החובה לציית לחוקי הכנסת או החובה לציית להכרזת העצמאות או החובה לציית לפקודת סדרי שלטון ומשפט.
המימרא שחשובה לענייננו היא המימרא של שמואל: “קול באישה ערוה” (ברכות כד). האם זהו דין המתייחס לקריאת שמע תקינה בלבד – שאין לקרוא קריאת שמע בעת ששומע קול אישה, או שמא מדובר באיסור רחב המקביל להסתכלות אסורה? אפשרות נוספת היא שיש ליישם את מימרת שמואל לשני ההקשרים.
על חיוב הנשים בארבע כוסות, בלימוד ובהסבה ליל הסדר
חרש שוטה וקטן הם השלישיה הקבועה של חסרי מעמד, הפטורים מן המצוות, ודחויים מחברת הקודש. בין השאר גם האשה זוכה לעתים למעמד דומה. אבל, במערכת ההלכתית היהודית יש חוקים כלליים ויש דיונים פרטניים, באדם הבודד.
כשבנו של דיין מקבל היתר לשאת אשה שנייה זה מעורר שאלות קשות על הדיינים. רבקה לוביץ´ מציעה פיתרון לשיקום מעמד האשה במסגרת ההלכה.
המאמר דן בסיפור יהודית המובא בספרות החוץ מקראית. סיפורה של יהודית משמעותי משום שעל פי הרמ"א, חייבת אישה בהדלקת נר חנוכה מאחר והנס נעשה בידי אותה אישה, יהודית. מיהי יהודית ומה עשתה שזכתה שטעם המצווה יהיה על שמה.
דברים שכדאי לדעת כדי להיות בריאים גם בפסח
המאמר מסכם את סוגיית המחיצה החל ממקורותיה הראשוניים במשנה ובגמרא (משנה סוכה, ובבלי סוכה) ומביא את שיטת הרב פיינשטיין לעניין גובה המחיצה בשו"ת אגרות משה, לפיה כאשר עזרת הנשים היא למעלה אין צורך במחיצה, וכאשר עזרת הנשים ממוקמת באותה קומה כמו עזרת הגברים, גובה המחיצה צריך להיות לפחות י"ח טפחים - כגובה כתפיה של אישה בינונית.
עמוד 1 מתוך 2
