שוויון גם ברבנות

26.1.23

בשנת 2019 עתרנו לבג"ץ – ארגון עתים, ארגון קולך ומרכז רקמן, יחד עם שש תלמידות חכמים בוגרות שנות לימוד ארוכות במוסדות מוערכים, מנהיגות ונשות ציבור מוכרות בקהילותיהן ומחוצה להן, בבקשה להתיר להן לגשת למבחני הסמכה של הרבנות הראשית. הן לא ביקשו הנחות, לא מועד ב' ולא פקטור, אלא את הזכות הבסיסית לגשת למבחנים הרשמיים בתחום שבו השקיעו את מיטב שנותיהן, זמנן ומרצן. לזכות בהכרה ובתיקוף לידע הרב ולעמל.

הרבנות הראשית איננה מוסד פרטי. היא לא מוסד מחקר או מוסד אקדמי. היא ממומנת מכספי ציבור, וממלכתית בהגדרתה ובאופייה. הדבר היחיד המבדיל אותה משאר המוסדות מעניקי ההסמכה בישראל הוא שלהסמכה שלה זכאים גברים בלבד.

שוו בנפשכם שלשכת עורכי הדין, או לשכת רואי החשבון, הייתה מחליטה שרק גברים יוכלו לגשת לבחינות שלה. הרי נשים ואנשים היו יוצאים לרחובות במחאה על האפליה הבוטה הזו, שדנה בהישגים הלימודיים של אדם לפי מינו. רק הרבנות הראשית נהנית מהפריבילגיה הזו, ועל כך רצו הנשים האלה לערער.

כל מי שלמד בישיבה מכיר את התובענות של הלימוד. שיעור אחר שיעור, סדר בוקר, סדר ערב, חברותות לתוך הלילה, אתגר אינטלקטואלי ונפשי. הנשים שהתחייבו ללימוד התמסרו לו בכל מאודן, בין היתר כדי שיוכלו להעניק מהידע הזה למבקשות הלכה בקהילה, במדרשה או בבית הספר. לימוד התורה לנשים הוא מהפכה בתנופה אדירה, אחת המשמעותיות שהתרחשו בחברה הדתית בפרט ובחברה הישראלית בכלל. בניגוד לגברים, שמצייתים לקוד החברתי והולכים כמעט באופן אוטומטי ללימודים גבוהים בישיבת הסדר או מכינה, הנשים שמגיעות אל המדרשות והישיבות לנשים עושות זאת מתוך רצון אישי חזק ובוחרות בכך בהתמסרות מלאה. לא הסלילו אותן לשם, לא ציפו מהן. אין מסורת משפחתית, רק בחירה מודעת.

הנשים שמתקבלות לתוכניות ההסמכה לרבנות יגיעו לשם כשהן כבר מצוידות בהשכלה רחבה, בקיאות וניסיון. חלקן לומדות ברצף מאז שסיימו את השירות, אחרות בלטו באקדמיה ושבו אל בית המדרש, חלקן כיהנו בתפקידים חינוכיים ועסקו בהוראה בתחומים תורניים. המצטיינות ביותר, בעלות ההישגים, הן שישתבצו במוסדות המכשירים – יש שש כאלה בארץ כרגע. הרבניות ואף הרבנים המלמדים אותן מעידים על החריפות, ההשקעה והדבקות שלהן בלימוד. מובן שהידע הזה לא יורד לטמיון. הוא הופך זמין לרבות שמתייעצות, ששואלות בהלכה, שבאות ללמוד. הוא מתורגם למענה הלכתי יומיומי שהולך וצובר תאוצה. הוא מרחיב את עולם הפסיקה ומעשיר את ארון הספרים היהודי.

בשנה האחרונה נרשמה התקדמות משמעותית בדרך אל התואר הנכסף: בג"ץ אומנם טרם הכריע ולא פסק שעל הרבנות לפתוח את שעריה ללומדות, אבל דרש מהמדינה למצוא פתרון, והמשרד לשירותי דת הרים את הכפפה. בחודשים האחרונים נבחנו בהצלחה התלמידות הראשונות במבחנים ראויים, שקופים, שוויוניים, כפי שדרשו הלומדות. זו הייתה גם ההתרשמות של הוועדות המלוות ושל הבוחנים – כולם העידו שהמבחנים מקבילים ברמתם לאלה של הרבנות הראשית.

כל מי שטוענים בציניות ובזלזול שהמבחנים אינם עומדים ברף הנדרש, רק מחזקים את עילת העתירה לבג"ץ, ומקדמים אותנו אל המטרה שאליה אנחנו חותרות – מימוש זכותן של הלומדות להיבחן באופן זהה ושווה במבחנים זהים לאלה של הגברים.

אף אחת מהן אינה מבקשת לפרוץ גדר. הן מחויבות להלכה, חוקרות אותה, רואות בה משאב רוחני וקיומי. אם יש בהן מי שרוצה לפרוץ הלאה, הלא היא מכוונת אל תקרת הזכוכית: לכהן בתפקיד שיש בו שליחות ציבורית תורנית ולהעניק מהידע שלה לקהילה.

לא ירחק היום ובישראל ישתתפו נשים בכל מכרז ובכל תפקיד שדורש סמיכה רבנית ומנהיגות תורנית. החל מבתי ספר ובתי חולים ועד צבא ההגנה לישראל – בכל מרחב ציבורי שבו חיים ופועלים גברים ונשים, תעמוד לרשותם גם דמות נשית תורנית, רבנית או מורת הלכה. וזה יהיה כל כך טבעי ומקובל – כמו טוענות רבניות, כמו מדרשות לנשים – עד שנתהה איך בכלל חשבנו פעם שאפשר אחרת.

לכתבה באתר "בשבע"

קולך בתקשורת

מי ימלל גיבורות ישראל

חלי טביב ברקת, חברה שלנו, על עיד אל בנאת | פורסם בישראל היום

הכירו את האישה הדתייה שתוקעת בשופר - כך זה מתאפשר הלכתית | ראיון באתר כיפה

סבא של מיכל קמפניינו היה בעל תוקע וגם בנו אחריו. לכן היה טבעי בשבילה להתחיל לתקוע בשופר בעצמה במסגרת מניין לנשים בלבד. בשיחה עם "חדשות כיפה", היא מסבירה על התופעה, המתנגדים והרקע ההלכתי

פנייה דחופה לשר הדתות – פתחו את המקוואות גם בשעות היום

בעקבות גיוס המילואים הנרחב נשים רבות נשארו לבד בבית עם ילדים. כדי שהן יוכלו להמשיך ולקיים את מצוות הטבילה ומתוך החשש הביטחוני לצאת בשעות החושך, פנו במספר ארגונים לשר הדתות לצאת בהנחיה לפתוח את מקוואות הנשים לשעות נוספות במהלך היום | כתבה במקור ראשון

עתירות משפטיות

קולך פועלת מראשית הקמתה לשינוי המציאות החברתית בזירות ציבוריות רבות ומול הרשויות, כמובילה או בשיתוף פעולה עם ארגונים אחרים, באמצעים של קידום חקיקה פרלמנטרית, נוכחות בוועדות הכנסת לקידום מעמד האישה, והגשת או ליווי עתירות לבג"צ בסוגיות שונות הנוגעות לזכויות נשים דתיות ושאינן דתיות.

פנייה דחופה לשר הדתות – פתחו את המקוואות גם בשעות היום

בעקבות גיוס המילואים הנרחב נשים רבות נשארו לבד בבית עם ילדים. כדי שהן יוכלו להמשיך ולקיים את מצוות הטבילה ומתוך החשש הביטחוני לצאת בשעות החושך, פנו במספר ארגונים לשר הדתות לצאת בהנחיה לפתוח את מקוואות הנשים לשעות נוספות במהלך היום | כתבה במקור ראשון

אם למישהו לא היה ברור - הגיע הזמן לרבניות צבאיות

יש בצה"ל חיילות רבות הזקוקות לליווי תורני ואמוני ממי שמחזיקות את השפה הצבאית והתורנית כאחד. רבניות שיהוו מודל השראה, יעטפו אותן בשפה של תורה וחיזוק וידעו לתת מענה מול משברי אמונה וזהות | טור באתר כיפה

בצל המלחמה: דרישה לרבניות צבאיות

שרון בריק דשן מתראיינת בתוכנית בוקר לבני טיטלבוים, כאן מורשת. יש חשיבות גדולה לשבץ רבניות צבאיות במערך לטובת החיילות שזקוקות לתמיכה רוחנית ומענים הלכתיים. "הגיע הזמן לדמויות תורניות משמעותיות" | ראיון בכאן מורשת

תקשורת

תגובת קולך לכתבה על מבחני סמיכה בערוץ 7

מדובר ברכבת שיצאה בשעטה מהתחנה. לומדות התורה והרבניות כאן כדי להישאר.ולמי שמטיל ספק במבחנים הנידונים נאמר, אדרבה, בהתאם לעתירת הלמדניות לבג"צ, אפשרו לנשים לגשת למבחנים הרשמיים של הרבנות, כמו הגברים. הן ישמחו לעמוד במבחן.

תגובת קולך בכתבה של יאיר קראוס, על מכתב הדיינים בעקבות שחרור שיינברג

"מכתב הדיינים הוא מהלך מבורך וחיוני לעיצוב התודעה הציבורית כלפי פגיעות מיניות בכלל ועבריינים מורשעים בפרט. מי שישב בכלא לא שילם את חובו לחברה אם לא הכיר בפשעיו ופיצה את הנפגעות. אי-אפשר להפריז בחשיבות הגיבוי מצד גורמים בעלי סמכות תורנית וציבורית למאבק בפגיעה מינית בחברה הדתית"

חיסון מונע לבעיית העגונות/מקור ראשון

עו"ד ניצן כספי-שילוני במאמר למקור ראשון עם התשובות לשאלות שעולות בנוגע לשטר בטחון למניעת עגינות