סתירות במגילת קהלת

בשבת חול המועד סוכות נהגו קהילות אשכנז לקרוא את מגילת קהלת. חני ארנסט על הסתירות במגילה

חז"ל משייכים את המגילה לשלמה המלך, אשר מסתובב בעולם ומנסה להבין את מהותו. הוא שב ומנסה לזקק את התכלית ואת ייעדו של האדם בעולם הזה.

הגמרא מביאה ביקורת על ספר קהלת שבשל סתירותיו הפנימיות חכמים ביקשו לגנזו. במסכת שבת מדגימה הגמרא שתי סתירות: "ומאי דבריו סותרין זה את זה? – כתיב (קהלת ז) 'טוב כעס משחוק', וכתיב (קהלת ב) 'לשחוק אמרתי מהוֹלָל'. כתיב (קהלת ח) 'ושבחתי אני את השמחה' וכתיב (קהלת ב) 'ולשמחה מה זֹה עושָה." הסתירה ראשונה היא ביחס לשחוק, כאשר בפרק ז ישנה עדיפות לכעס על פני השחוק אך בפרק ב מהללים את השחוק. הסתירה השניה היא לשמחה אשר בפרק ח מוצגת כמשובחת לעומת פרק ב שנראה כי אין לה תכלית לא ברור מה תפקידה.

הגמרא מיישבת את שתי הסתירות בכך שהיא מסבירה שיש שני סוגי שחוק ושני סוגי שמחה. הסוג הראשון של השחוק שהוא מהולל וטוב הוא השחוק של הקב"ה עם צדיקים בעולם הבא. לעומת זאת, בעולם הזה, ישנה עדיפות לכעס של הקב"ה על צדיקים על פני השחוק לרשעים. כמו לשחוק, גם לשמחה יש שני פנים. הפן השלילי של השמחה הוא שמחה שאינה קשורה למצווה שאזי השמחה מיותרת. לעומת זאת, הפן החיובי והמשובח של השמחה הוא שמחה של מצוה! יתרה מכך, מהדיוק הזה חכמים לומדים כי השכינה שורה רק בשמחה של מצוה ולא בשום מצב אחר כגון עצבות, עצלות וכו'.

סוף מסע ההתלבטויות של שלמה המלך מסתיים בפסק: "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְו‍ֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם." שלמה המלך מבין את תכלית העולם כשמירת מצוותיו של הקב"ה. סיום זה נראה לי מתחבר להבנת הגמרא כי השכינה שורה בשמחה של המצוות, כלומר השאיפה של האדם היא לקיים את מצוותיו וכשהוא שמח בכך, מצטרפת גם השכינה.

אני חושבת כי המצוות מאפשרות לאדם לזכור בכל מקום בו הוא נמצא שהוא בעל משמעות, בעל ערך. משמעות זו עוזרת לנו פעמים רבות להחזיק חזק, לא להיסחף עם הקושי ואף… לשמוח במה שיש. אולי שמחת המצווה אליה הגמרא התכוונה היא השמחה על היות האדם בעל משמעות ובכך שכאשר האדם שומר על המצוות הוא למעשה גם שומר על עצמו.

חג הסוכות בסיומם של הימים הנוראים מזכיר לנו את יסוד השמחה. לאחר הייסורים, החרטות והתפילות של התשובה, כל מה שנותר לנו הוא לשמוח במחויבות שלנו למצוותיו של הקב"ה. מאחלת ששמחה המצוות תלווה אותנו בחג הסוכות שנאמר: "ושמחת בחגך והיית אך שמח".

חני ארנסט, עובדת סוציאלית (M.S.W), בוגרת תכנית מורות להלכה של מתן השרון

בית מדרש ופמיניזם דתי

משכן ועם / שרה עברון

דבר תורה לפרשת השבוע פרשת ויקהל

קולך לפרשת פקודי/ תהילה גאדו

דבר תורה לפרשת השבוע פרשת פקודי מפי תהילה גאדו

"פמניזם ויהדות" פסיקת הלכה על ידי נשים

מפגש רביעי בסדרת המפגשים "פמניזם ויהדות" מפי הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי (י"ח שבט 16.2).

מעגל החיים והשנה

פודקאסט לחג השבועות

הפודקאסט של הרבנית כרמית והרבנית ג'ני: חצי שעה של שאר רוח, מחשבה וחיבור לחג השבועות. שיחה בשתיים על מגילת רות המלאה כל טוב. האזינו

מדרשי שיר לחג השבועות

מרים קוצ'יק שפר במדרשי שיר על החג ועל מגילת רות

עגנון וחג השבועות במסורת המיסטית

'כמה גדולים מעשי סופרים, שאפילו חרב חדה מונחת על צווארם אינם מניחים את עבודתם ונוטלים מדמם וכותבים בכתב נפשם ממה שראו עיניהם...' - פרופ' רחל אליאור על עגנון וחג השבועות

מעגל השנה

מבט מעמיק על חגי ומועדי ישראל, החלק שלך בריטואל השנתי, קריאות מגילה וקריאות בתורה

פודקאסט לחג השבועות

הפודקאסט של הרבנית כרמית והרבנית ג'ני: חצי שעה של שאר רוח, מחשבה וחיבור לחג השבועות. שיחה בשתיים על מגילת רות המלאה כל טוב. האזינו

מדרשי שיר לחג השבועות

מרים קוצ'יק שפר במדרשי שיר על החג ועל מגילת רות

ר"ח טבת: ראש חודש הבנות

בקהילות ישראל באפריקה הצפונית זכה ראש חודש טבת לכינוי הייחודי "ראש חודש הבנות" או "חג הבנות", והתקיימו בו טקסים מיוחדים לבנות ולנשים. מדוע?

סוכות

קולך לשבת חוה"מ סוכות- ארעיות כמרכיב הנצח / נחמה שולמן

מעגליות החיים והזמן למעלה משליש פרק משקיע שלמה המלך במגילת קהלת הנקראת בשבת חול המועד סוכות, כדי להדגיש בפנינו את מעגליות החיים וארעיותם.

מי ישב איתי השנה בסוכה? על האושפיזין בספר הזוהר/ ד"ר ביטי רואי

קולך לערב חג מאת הד"ר ביטי רואי עם מי היית רוצה לשבת לארוחה בחג? במסורת היהודית, בכל אחד מימי סוכות מוזמנת דמות רבת חשיבות להתארח בסוכה - אושפיזין, ומגיעה ברוחה להסב עימנו לשולחן. בחלק מהקהילות משאירים לה כיסא ריק, כמו לאליהו הנביא בליל הסדר, כדי להדגיש את ממשותה.

שמחת תורה תשפ"ה/ מלכה פיוטרקובסקי

דבר תורה מפי מלכה פיוטרקובסקי על שמחת תורה: בעיצומן של שעות האימה והתופת בדרום הארץ, ביום שמחת תורה, היינו אמורים לסיים בבתי הכנסת, את קריאת חמשת חומשי התורה 'ולהתחיל מבראשית' - לברך את 'חתן בראשית' ולהקשיב לקריאת פסוקי הפתיחה של התנ"ך כולו