איכה שתק הרב

ד"ר חנה פנחסי, חוקרת מדרש איכה, דנה באגדת חורבן אודות רבן גמליאל ושתיקתו אל מול פעולות כוחניות של תלמידיו, וההשלכות לימינו אנו. 

הנה סיפור קצרצר מתוך מדרש איכה רבה, שכבר כמה שנים מעורר בי מחשבות נוגות על החורבן. הוא מספר כך: "מעשה באישה אחת שהיתה בשכונתו של רבן גמליאל והיה לה בן תשחורת ומת, והיתה בוכה עליו בלילה. והיה רבן גמליאל שומע את קולה, והיה נזכר חורבן בית המקדש, והיה בוכה עמה עד שנשרו ריסי עיניו. וכיוון שהרגישו בו תלמידיו עמדו ופינו אותה משכונתו"

התמציתיות של הסיפור שממלאת אותו בעיקר בפערים, מאלצת אותנו הקוראים להפעיל את הדמיון, להשלים את החסר. הסיפור מתחיל באשה שאִבְּדָה את בנה הצעיר, בן-התשחורת, והיא בוכה את אובדנו בלילה. האם רק בלילה היא בוכה, או שרק אז נשמע הבכי שלה? מעבר לקיר שומע אותה רבן גמליאל, ונזכר בחורבן המקדש, וממרר גם הוא בבכי. דרכה הוא מתחבר לאבדן, באמצעותה הוא שומע את הכאב שמצוי גם בתוכו, הכאב על החורבן: "והיה נזכר חורבן בית המקדש". האם ראה אותה מעולם? האם הוא יודע על מה היא בוכה? הסיפור לא מגלה. הכאב הפרטי שלה על אבדן בנה, נמשך אל הבכי שלו על האבדן הלאומי, הגדול יותר. 

מרוב בכי ריסיו של רבן גמליאל נושרים. (תהיה: האם ריסיה של האשה גם נשרו?) כמה זמן נמשך הבכי שלו, שנמשך מהבכי שלה בכל לילה: שבועות? חודשים? אולי יותר? אנחנו הקוראים צריכים להכריע. "הרגישו בו תלמידיו". הם הרגישו: אולי בגלל שרבן גמליאל לא היה מרוכז, אולי נראה לפתע זקן לגילו. והם הרגישו. אולי היו אלה העיניים חסרות הריסים. עיניים לא מוגנות, מפחידות משהו.

לאחר זמן ברור לתלמידים, קבוצת בחורים צעירים, שצריך להפסיק את הבכי הזה. תיכף ומייד: "עמדו ופינו אותה משכונתו". נפתרה הבעיה. נגמר הסיפור. זו 'שכונתו' ולא 'שכונתה', להם יש את הכח לפנות. איפה רבן גמליאל? האם תהה מה קרה שהבכי שנפסק? האם התגעגע אליו? האם שאל עליה? השתיקה של הסיפור רומזת שלא. האם האשה יודעת מה ארע, ומדוע גורשה מביתה? (אולי גם היא הניחה, בטעות, שיהודי לא מגרש יהודי).

זה סיפור עצוב וגם ביקורתי וחד מאד. הוא מספר על מחירה של המחיצה בין החורבן והאבדן הפרטי של האשה שבנה מת, לבין חורבן של המקדש שהוא דתי, לאומי וציבורי. דרך האשה רבן גמליאל חווה את החורבן אך הוא אינו מתייחס אליה, גם כשלפתע נעלמה. מכל מקום, המדרש בוחר לא לספר על כך.

עוולה לעולם חוזרת

הביקורת החדה שיש בסיפור מתבהרת כשמרחיבים לרגע את המבט אל ההקשר שבו הוא נטוע. זוהי פתיחתה של מגילת איכה, הפסוקים הראשונים ממש: "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, הָעִיר רַבָּתִי עָם–הָיְתָה, כְּאַלְמָנָה… בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה, וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ–אֵין-לָהּ מְנַחֵם, מִכָּל-אֹהֲבֶיהָ" הנה היא במגילה האשה השכולה מהסיפור, היא ציון ממש! אשה שיושבת לבדה כאלמנה, דמעתה על לחיה, ואין לה מנחם. באחת הופכת האשה נטולת השם שבסיפור לגילומה של ציון שהיא העיר והעם שנמצאת, מסתבר, ממש כאן מעבר לקיר. ואפשר גם לשמוע אותה, אם רק נטה אוזן. מסתבר שהתלמידים מסלקים את ציון מהשכונה, אותה ציון שעל אובדנה בוכה רבן גמליאל.

הסיפור המיניאטורי הזה מוכיח בדרכו המעודנת כי אותן עוולות בגללן נחרב הבית השני חוזרות שוב ושוב לאחר החורבן, ובאופן אירוני נוצרות דווקא מתוך ההתמודדות

עם האבל על אובדנו. כנראה שלא צריך שנאת חינם, או את קמצא ובר-קמצא. מספיקה כוחנות של תלמידים שלא רואים ממטר, ורב גדול ששותק. בימי בין המיצרים אני מוצאת נחמה בעובדה שחז"ל ידעו להצביע באומץ על המחדלים שלהם עצמם ושל תלמידיהם.

מי הם התלמידים של היום המגרשים מהשכונה? אולי חרדים ששורפים פחי אשפה ולא ברור אם הם אכן רואים מצוקת האם? או נוער שעוקר עצי זית ומגרש מהשדה? בעצם אני יכולה לחשוב גם על קהילה ששולחת מבטים מזרי אימה בבנים ש"סרחו" ומגרשת מהשכונה. לרגע אחד עולה בי הצורך להפסיק להאשים ולשאול את עצמי מתי אני מגרשת מהשכונה בלי לשמוע באמת את הבכי, מי יודע אולי כך תפתח הדרך לגאולה שלמה.

בית מדרש ופמיניזם דתי

על בדידותה של הנפגעת - מינית בקהילה

אילת וידר כהן, פסיכולוגית מתמחה בפגיעות מיניות על הכרוניקה של האשמה והבדידות בקרב נפגעות מינית בקהילה

הכירו את האישה הדתייה שתוקעת בשופר - כך זה מתאפשר הלכתית | ראיון באתר כיפה

סבא של מיכל קמפניינו היה בעל תוקע וגם בנו אחריו. לכן היה טבעי בשבילה להתחיל לתקוע בשופר בעצמה במסגרת מניין לנשים בלבד. בשיחה עם "חדשות כיפה", היא מסבירה על התופעה, המתנגדים והרקע ההלכתי

דבורה הנביאה אשת לפידות / יפה כהן

שופטת, מנהיגה, נביאה אבל גם רעיה דבורה אשת לפידות

מעגל החיים והשנה

סדר ליל ראש השנה

מה נשתנה ליל ראש השנה מכל הלילות? יפה קלנר רוזנבלום, מייסדת אתר קולך, מספרת על סדר ליל ראש השנה

"מעלות על נס" - נשים שהן ניסים עבורנו

ערב יורד, ובשעה זו מתחילים להדלק בחלונות אורות של נר ראשון של חנוכה. השנה כמו בכל שנה, בחרנו לתת את הבמה ולהאיר נשים מיוחדות. והפעם "מעלות על נס" - נשים שהן ניסים עבורנו.

קולך בוחרת את גיבורות חנוכה תשפ"א

בימי קורונה ומשבר, ביקשנו להאיר את גיבורות התקופה הזו, נשים שמשפיעות אור על סביבתן, והקפדנו שגם מי שבוחרת אותן, תהיה אישה שראויה לתואר הזה

מעגל השנה

מבט מעמיק על חגי ומועדי ישראל, החלק שלך בריטואל השנתי, קריאות מגילה וקריאות בתורה

ר"ח טבת: ראש חודש הבנות

בקהילות ישראל באפריקה הצפונית זכה ראש חודש טבת לכינוי הייחודי "ראש חודש הבנות" או "חג הבנות", והתקיימו בו טקסים מיוחדים לבנות ולנשים. מדוע?

סדר ליל ראש השנה

מה נשתנה ליל ראש השנה מכל הלילות? יפה קלנר רוזנבלום, מייסדת אתר קולך, מספרת על סדר ליל ראש השנה

"מעלות על נס" - נשים שהן ניסים עבורנו

ערב יורד, ובשעה זו מתחילים להדלק בחלונות אורות של נר ראשון של חנוכה. השנה כמו בכל שנה, בחרנו לתת את הבמה ולהאיר נשים מיוחדות. והפעם "מעלות על נס" - נשים שהן ניסים עבורנו.

תשעה באב

מקדשו של קמצא

הרבנית עידית ברטוב בוחנת את המדרש המפורסם על קמצא ובר קמצא, ומנסה לעמוד על טיב חטאו של קמצא

כאשר בין המיצרים פוגש את העולם המודרני

צום י"ז בתמוז פותח את שלשת השבועות שנקראים בין המצרים. נורית גזית מנסה להבין מה קורה כאשר בין המיצרים פוגש את העולם המודרני.

הביטה וראה את חרפתנו

ד"ר יעל לוין חיברה נוסח של מדרש בעל אופי אקטואלי, אשר דורש כתובים מהפרק החמישי של מגילת איכה, ומסב אותם על מאורעות אקטואליים שחוו ושחוות נשים במדינת ישראל בשנים האחרונות